שורץ נ' ברזל ונחושת עיצובים בע"מ ואח'

החלטה

1.בקשה ל"ביטול החלטה בדבר מחיקת תובענה ולהחייאתה" ע"י מתן הוראות בדבר הגשת סיכומים מטעם הצדדים ומתן פסק דין לאחר מכן ע"י בית המשפט.

רקע הבקשה היא תובענה שהוגשה בגין אי תשלום דמי שכירות בסך כולל של כ – 115,000 ₪, וטופלה על ידי, עת כיהנתי כשופט בית משפט השלום.

שמיעת הראיות בתיק היתה בשלהי שנת 2007 ובתחילת שנת 2008, ובסיומה ניתנה החלטתי המורה על הגשת סיכומים מטעם הצדדים, בהתאם למועדים שנקצבו לשם כך.

לאחר מכן, עתר התובע מעת לעת, באמצעות בא כוחו, בבקשות להארכת המועד להגשת הסיכומים מטעמו, לכולן נעתרתי, עד אשר חדל להגיב להתראות חוזרות בדבר אי הגשת סיכומים (ולו בדרך של עתירה נוספת להארכת מועד), חוסר מעש אשר הוביל לבסוף להחלטתי בדבר מחיקת התובענה ביום 4.11.08, בהתאם להוראות תקנה 160 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

מאז אותו מועד ובמשך מעל לשלוש שנים נותר תיק התובענה סגור, עד להגשת הבקשה הנוכחית להחייאתה.

2.תמצית טיעוני המבקש היא, כי הפקיד את מלאכת הכנת הסיכומים בידי בא כוחו דאז, עוה"ד א' אונגר, ומעת לעת התעניין בנוגע להגשת הסיכומים, אך נענה תחילה בתשובות מתחמקות ולאחר מכן נאמר לו כי התיק ממתין לפסק דין.

לטענת המבקש, עת ביקר בהיכל המשפט לפני כארבעה חודשים, פגש במסדרונות בית המשפט את עוה"ד אונגר ושאלו למצב התיק. המבקש נענה אז ע"י האחרון כי התביעה נמחקה.

לגרסת המבקש, לא הבין את פשר המחיקה ופנה בהזדמנות אחרת למזכירות בית המשפט לעיון בתיק, עיון ממנו למד על קיומן של בקשות הדחייה מטעם בא כוחו בעניין הסיכומים, ההתראות שנשלחו והחלטת המחיקה.

המבקש טוען כי לא היה מודע כלל לכל המפורט לעיל, כי אילו היה מובא לידיעתו דבר הכוונה למחיקת התביעה וודאי היה פועל להגשת הסיכומים, וכי המחדל אינו מחדלו ולא יעלה על הדעת כי בגינו ייאלץ לשלם מחיר כה יקר.

עוד טוען המבקש, כי דחיית הבקשה תגרום לו להוצאות כבדות שאינן בהישג ידו נוכח היותו אדם שאינו בקו הבריאות ומשולל פנסיה, ולנזקים דוגמת קושי באיתור העדים מחדש, וכי קבלת הבקשה נכונה משיקולים של יעילות.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה ועותרים לדחייתה הן על הסף והן לגופה.

סילוק הבקשה על הסף מתחייב מהודאת המבקש כי מזה כארבעה חודשים נוכח לדעת כי התביעה נמחקה, כך שאף אם תתקבל טענתו כי לא ידע עליה קודם לכן, וככל שיהא די באי ידיעה זו, לא הוגשה הבקשה במועד הקבוע בתקנות, דהיינו בתוך 30 יום.

בתוך כך, מביעים המשיבים תמיהתם כיצד זה משך למעלה משלוש שנים הסתפק המבקש בקבלת תשובות מתחמקות מבא כוחו ושאף אינן מתיישבות עם ההיגיון, דוגמת הטענה כי הסתפק בתשובה כי התיק ממתין לפסק דין, שעה שלא נתן דעתו לכך שחלפו כבר מספר שנים וטרם ניתן פסק דין.

יתר על כן, טוענים המשיבים אין המבקש יכול להיבנות ממחדלי מייצגו, אשר שימש כשלוחו במשפט. אין מחלוקת כי החלטות בית המשפט, כמו גם החלטת המחיקה הומצאו לב"כ המבקש דאז, והיו בידיעתו, ואין מקום למשיבים להידרש לעניינים שבין עו"ד ללקוחו.

המשיבים נתנו למבקש לכל הפחות 6 הסכמות להארכת המועד להגשת סיכומיו, ואין לאפשר למבקש "להחיות" את התובענה במחי יד, תוך הסבת נזקים כבדים למשיבים, לרבות ראייתיים, דוגמת הפגיעה באיכות הכנת סיכומים בתיק בשל חלוף הזמן הרב בניגוד להכנתם בזמן אמת, ואבדן האפשרות המעשית לזכור את אופן בירור הראיות.

4.לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה, מנימוקי המשיבים המקובלים עלי.

המדובר בבקשה לביטול החלטה המורה על מחיקת התביעה ואשר ניתנה במעמד צד אחד, בהעדר סיכומים מטעם המבקש, ולפיכך יש לדון בה בהתאם להוראות תקנה 201 לתקסד"א. בהתאם להוראות התקנה, בקשה לביטול החלטה כאמור יש להגיש בתוך 30 ימים ממועד המצאתה, אלא, שהמבקש חרג בעת הגשת הבקשה מפרק זמן זה, מבלי שניתן נימוק מספק למחדל זה.

כך, מציין המבקש "ברחל בתך הקטנה" כי בא כוחו, עוה"ד אונגר, הודיעו בדבר המחיקה "לפני כ-4 חודשים", אולם הלה לא עשה דבר בעניין ופנה בהזדמנות אחרת למזכירות בית המשפט לעיון בחומר המצוי בתיק, מועד אשר נותר עלום.

לא הוברר ע"י המבקש כיצד זה בעת שהודיעו בא כוחו כי התביעה נמחקה לא הבין פשר דבר המחיקה (ס' 18 לתצהיר המבקש), למרות שמעיון בתיק ביהמ"ש נוכח כי ביהמ"ש מחק את התביעה עפ"י הקבוע בתקנה 160 לתקסד"א (ס' 21 לתצהיר).